אנו רגילים לחשוב שטיפול הוא פעולה להפסקת כאב. נכון, אבל יש בזה עוד. כאב הוא אות הזהרה מתת-המודע על כשל משמעותי שאנו לא מודעים אליו. הפגה מתמשכת של כאב מגיעה עם ההבנה של שורש הכאב – מצד אחד הנתיב שהביא להבנה הוא מסלול ומצד שני ההבנה עצמה היא מכלול, ״ראיית״ התמונה המלאה.
אבחנה יכולה להיות מכלולית וגם משימתית. בהסתכלות מכלולית אנו מוסיפים אל תפיסתנו מרכיבים, רבדים ותהליכים; בהסתכלות משימתית אנו מחדדים נתיבים, אבני דרך ויעדים. שתי נקודות מבט אלו משלימות ומזינות אחת את השניה: תוספת המרכבים לתודעה פותחת נתיבים חדשים; אבני דרך והשגת יעדים מאשררים את התפיסה ומחזקים.
ביואנרגיה מספקת מידע מהמכלול. התפתחות בביואנרגיה מרחיבה את המכלול האישי ומכניסה אליו יותר מהמכלול הכללי ועם פיתוח המיומנות ניתן לקבל מידע רב. כשם שמקלט רדיו יכול להתכוונן לתדרים לפי הרצון וככל שהמקלט רגיש יותר אז הוא יכול להתמקד בתדרים עדינים יותר – כך העיסוק בביואנרגיה מעדן את הקליטה ומכניס יותר למכלול האישי.
בין הידע הנכלל יש את סדר הטיפול המיטבי. גישה מכלולית חושפת פרטי כשלים וחולשות רבים אשר קשורים אחד לשני ואז עולה השאלה: במה להתחיל? השאיפה היא להתערבות מזערית שמביאה תמורה מירבית. סדר הפעולות נעשה חשוב ביותר, בייחוד עם הרחבת המכלול האישי שחושפת פרטים ללא הפסק…
ביואנרגיה חושפת את הנתיב המיטבי בתוך מכלול הכשלים.
אבחון ביואנרגטי חושף קשרים של סיבות ומסובבים, כוחות משיכה, השפעות רוחביות, התנגדויות ופתיחויות, ״דליפות״ ו״סתימות״ ועוד מגוון כשלים והקשרים ביניהם. מציאת הנתיב המיטבי לריפוי, שהוא מסלול התערבות קווי בתוך סבך קשרי המכלול, נעשה בעזרת שאלות אבחון ספציפיות להבנת הסדר הנכון – לדוגמה:
״האם מיטבי לטפל ב(שם הכשל)?״ – תשובה של ״כן״ אומרת שהכשל הוא הבא בנתיב הריפוי, תשובה של ״לא״ אומרת שמיטבי לטפל בכשל אחר, קודם לכן.
״האם (כשל א׳) שולט יותר מ(כשל ב׳)?״ – אם ״כן״ אזי כשל א׳משפיע על הבריאות או מפריע לריפוי יותר מכשל ב׳.
״מהו מספר הכשלים לטיפול הגורמים ל(שם הכשל)?״ – המספר הזה חשוב מאוד ומגיע ישירות מהמכלול, והוא מסמן על נוכחות כשלים נוספים שאנו לא מודעים אליהם; זהו כלי חזק ביותר לחשיפת קשרים סמויים.
״מהי רמת הבשלות לריפוי? הפתיחות?״ – שתי שאלות אלו הן מהותיות להבנת הגישה למטופל הספציפי. למרות שהידע המכלולי הוא אחיד, דרך הריפוי היא אישית גם כאשר התסמינים זהים. לעתים רבות עדיף לפוגג כשל אחר ובכך לשחרר התנגדות או להעלות פתיחות.
התהליך נהייה מרתק כשהמתרפא פעיל, מחדד את חושיו ומפתח את המכלול שלו כך שהטיפול והאבחון נעשים בחברותא. במצב זה החושים העיליים שו פעילים ונוצר דו-שיח מהמם בין המתרפא למדריך! התהליך הופך מ״טיפול״ ל-סשן של למידה והתפתחות – ממחלה לצמיחה.
אימון במציאת סדר ריפוי מיטבי מפתח כושר אבחנה ומיצוי, גם מעבר לתחום הריפוי. המכלול הוא גם רבדים אחרים בחיים ולכן החיפוש אחר נתיב הריפוי והצמיחה המיטביים עוזר בכל תחום. בו-זמנית אנו מרחיבים את תפשיתנו את המכלול וגם מתמתקדים בתהליכי קידום וחיזוק וכך מתחזקת התושייה ועולה היצירתיות.