ריפוי גופני בעזרת ביואנרגיה

ריפוי בעזרת ביואנרגיה יכול להיות מדהים מחד ומאידך יכול להציף מרוב מידע ואפשרויות טיפול.

במאמר זה אני מסדר מעט את תהליך הריפוי הגופני ומאיר את הקשר עם רבדי טיפול נוספים.

אפשר לחולל ניסים בעזרת ביואנרגיה. זה יותר קל ממה שנראה בהתחלה: כאשר אנו יודעים לקרוא למחלה בשמה, אפשר לפוגג אותה באיבחה אחת שאחריה יוותר רק לשקם את הגוף. תהליך הריפוי הגופני בעזרת ביואנרגיה הוא כמו סיפור בלשי. יש רמזים וקצוות חוטים, עוקבים אחריהם ומושכים אותם עד לשורש הבעיה.

איך יכול להיות שזה כל-כך קל?

ההסבר הוא שכל-חי בנוי לתיקון עצמי. במוחנו וגופנו יש את כל הכלים להירפא וכל אשר יש לעשות הוא למקד את הדעת (Mind) למקום הנכון. מיקוד משותף של מתרפא ("מטופל") ומדריך ("מטפל") יכול לחולל מהפכות!

איפה ה-קאץ'?

הקאץ' הוא שלפעמים חיפוש שורש הבעיה יכול להיות אתגרי מאוד, או שנמצא מכלול כשלים מורכב מאוד. הגוף פועל בכמה רבדים: מערכת, איבר, רקמה, תא, גרעין, DNA, חלבונים, אמינים וכולי. תשלובת התפקודים היא מורכבת ביותר - הרבה מכנים את הגוף "המכונה שלא תיאמן" - ולפגוע "בול" זה לא פשוט… אבל, מרתק ומצמיח.

אז, איך מוצאים את המחת בערימת השחת?

שואלים! דבר מיוחד מאוד בביואנרגיה הוא יכולת "לשאול" את הגוף מה הוא צריך ובאיזה סדר. זה כל-כך קל, שבהתחלה קשה להאמין. כל המידע לריפוי נמצא כבר בגוף ובמוחות, רק צריך לדעת מה לשאול. בכל מפגש עם תלמיד או מטופל, אני חוקר את האזורים המוכרים ותמיד מגלה פרט נוסף, קשר תפקודי נוסף שדרוש בשביל הריפוי.

וזה מרתק! כי למעשה, יכולת הריפוי מוגבלת אך ורק בתפישה וההבנה שלנו. חיפוש הפתרונות הרבה פעמים מאלץ אותנו לחשוב "מחוץ לקופסה", לפתח ולשכלל את ראיית העולם שלנו ובכך להצמיח את עצמנו.

צורך מרכזי בריפוי גופני הוא הדיוק. כשלים בריאותיים מתחילים מלמעלה ויורדים אל הגוף. בתוך גוף, הכשל מקבל מאסה ואז הריפוי נעשה כבד יותר. לכן בכדי להצליח הכרחי לדייק גם באבחון וגם בטיפול.

וכמו תמיד עם ביואנרגיה, נכון ומומלץ להקשיב לקול הפנימי המנחה אותנו היכן מיטבי לתת את הדעת. עם זאת, היכרות עם פרטי מידע יכולה להאיר את הדרך ולתת לנו מושג היכן להתחיל וגם לאיזה כיוון להמשיך. מומלץ בחום להרחיב ידע בכל אשר מוזכר להלן.

מאמר זה בא לתת רעיונות היכן לחפש ומה לשאול.

טכניקות ביואנרגיה מומלצות

1. נפח שדה אנרגיה של איבר או רקמה:

א) "אני מבקש/ת עפעוף על קווי אנרגיה היוצאים מה{איבר} כל 5/10/20 ס"מ" ולמשוך את כף היד מהאיבר החוצה, במהירות מתונה.

ב) לשים לב איפה מפסיק לעפעף.

ג) "אני מבקש/ת למלא אנרגיה ב{איבר} באופן מיטבי" - תוך כדי שימת כפות הידיים מול או מעל האיבר, מתחיל עפעוף רצוף למספר רגעים, מחכים עד שמפסיק מעצמו.

ד) חוזרים על (א) - התוצאה הצפוייה היא שהעפעוף נגמר רחוק יותר מהגוף

2. אומדן תפקוד בין 1 ל-10:

א) "אני מבקש/ת עפעוף על/עד רמת אנרגיה/תפקוד/כווץ ב{איבר} בין 1 ל10" ומתחילים לספור "כן"-ים - בשתי אפשרויות:

- "…על רמת…" - מורידים יד כמו ב-כן-לא תוך ספירה מ1 עד 10. אין עפעופים, עד שמגיעים למספר. המספר עליו עיפעף הוא התוצאה.

- "…עד רמת…" - יד כמו בכן-לא תוך ספירה מ1 עד 10 ומקבלים עפעוף על כל מספר. במספר שמפסיק עפעוף, התוצאה היא המספר הקודם.

ב) "אני מבקש/ת להעלות רמת אנרגיה/תפקוד/הרפייה ב{איבר} מ{האומדן} עד ל10" ומעפעף מעצמו למספר רגעים.

ג) חוזרים על (א). באם לא 10 מיטבי, יש לשאול האם לחזור על הטיפול (כן-לא). אם לא, יש לשאול האם לטפל במשהו נוסף (אם כן, אז כאן מתחיל להיות מעניין…)

3. בבואה אנרגטית "הולוגרמה":

דימוי ויזואלי הוא כלי חזק ביותר למיקוד הדעת אל איברים ורקמות בגוף. מומלץ להתבונן ולזכור תרשימים של איברים ומערכות וככל שהתמונה ברורה יותר אז האבחון והטיפול מדוייקים יותר.

א) "אני מבקש/ת בבואה-אנרגטית/הולוגרמה שלה{איבר} בין שתי ידיי" תוך כדי ששמים שתי כפות ידיים אחת מול השניה במרחק של כ20 ס"מ, ומחכים ל-2-3 עפעופים.

ב) להעביר יד או אצבע דרך האזור שהיה בין שתי כפות הידיים, ולקבל עפעוף כאשר היד בתוך האזור והפסקת עפועוף כאשר היד מחוץ לאזור.

ג) קבלת אומדנים (2) כאשר כף יד אחת "אוחזת" בהולוגרמה.

ד) נתינת טיפול כאשר שתי כפות הידיים "עוטפות" את ההולוגרמה.

מערכות הגוף במבט-על

1. מוחות - ראש, שדרה, בטן ועור: א) פיקוח גופני מיידי (לעומת הורמונים, שהפיקוח הוא מתמשך); ב) בינה.

2. עצבים - רצוניים, לא-רצוניים, חישה ומצוקה: העברת מסרים מהמוח אל הגוף וקבלת מידע חזרה.

3. דם - לב, עורקים, ורידים, נימים, מחזור גדול, נוזל דם (פלסמת דם) - נשיאת חומרים לכל הגוף והמוחות.

4. נשימה - ריאות, מחזור דם קטן, נשיאת חמצן בדם, קליטה במוחות: הפרדת חמצן מהאוויר, ספיגתו בדם ופליטת פחמן דו-חמצני.

5. עיכול - פה, ושת, קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס, תוספתן (חיסון המעי הגס), חלחולת, כבד (מרה) ולבלב (מיצי עיכול): פירוק וספיגת מזון אל הדם.

6. לימפה - בלוטות, טחול, צינורות ונוזל: ייצור נוגדנים.

7. הורמונים - בלוטות: יותרת המוח "היפופיזה", תריס, יותרות תריס (4), תימוס (מאחורי עצם החזה), יותרות כליה "אדרנל", לבלב, שחלות/אשכים, ערמונית "פרוסטטה" (גברים); אונות: "תלמוס" (בסיס המוח) ו"היפו-תלמוס" (מתחתיו) - פיקוח מתמשך על פיזיולוגיה.

8. שתן - כליות, בלוטת שתן, צינורות (כליות-בלוטה ובלוטה-החוצה): טיהור וניקוז רעלים.

9. שלד - עצמות, מפרקים, שרירים רצוניים: הנעה.

10. רביה - נשים: נרתיק, רחם, חצוצרות, שחלות; גברים: פין, אשכים, ערמונית.

11. חושים - ראיה, שמיעה, ריח, מישוש.

12. ייצור ומיחזור - מח-עצם, כבד.

אטלס מומלץ לגוף האדם כאן.

מדדים פיזיולוגיים עיקריים

שני סוגים עיקריים של מדדים:

א) איזון תפקודי - צריך להיות 10 מיטבי, יכול להיות מעל או מתחת, במקרים קיצוניים גם מתחת ל-0

ב) רמה תפקודית - יכולה להיות בין 0 ל10.

דוגמאות למדדים:

1. איזון לחץ - כל הנוזלים: דם, מח, לימפה, כליות (שתן).

2. רמת תפוקה - צריך להיות 10 מיטבי - תפוקת דם בלב, חמצן בריאות, הורמונים (לפי בלוטה), נוגדנים בליפמה, מרה בכבד, שתן בכליות, אנזימים במח עצם, וכולי.

3. איזון כמות - נוכחות החומר המסויים: הורמון, חמצן, אב-מזון, אנזים, וכולי.

4. רמת איכות - מידת התפקוד של החומר המופק, הריקמה או האיבר.

5. איזון חומציות - תגובת הגוף לתהליך פירוק. אם פירוק מוגזם, אז החומציות גבוהה.

6. איזון בסיסיות - תגובת הגוף לתהליך בנייה. אם בנייה מוגזמת, אז הבסיסיות גבוהה.

7. רמת חישה עצמית - יכולת יסודית לפיקוח תפקודי היא חישה פיזיולוגית, קבלת מידע על נוכחות חומרים בגוף. טיפול ביכולת זו הוא מרכזי בתהליך הריפוי.

דוגמאות לקשרים תפקודיים

1. נוזל דם - קולט, נושא ופולט את כל החומרים בגוף: חמצן ופחמן, אבות מזון, הורמונים, אנזימים, RNA, וכולי.

2. ריאות ולב - מחזור דם גדול מלב אל גוף דרך עורקים וחזרה דרך ורידים; מחזור קטן מלב אל ריאות דרך ורידים וחזרה אל לב דרך עורקים.

3. מוח והורמונים - ה-תלמוס הוא האונה במוח האחראית על ההורמונים, נמצא בבסיס שני חציוני המוח. מתחתיה יש את ה-היפו-תלמוס, איבר מרתק שחציו מוח וחציו בלוטת הורמונים. מתחתיו יש את יותרת המוח ״היפופיזה״ שגם היא מחולקת לאונה הורמונלית ואונה עצבית.

ההורמונים אחראים על הפעלת איברים ורקמות בגוף, אבל גם אחד את השני. זו פירמידה של תקשורת הורמונלית רב-שכבתית, המתחילה בתלמוס ויורדת דרך כל ההורמונים אל הגוף.

ברור, אם כן, שככל שהכשל נמצא גבוה יותר לכוון ראש הפירמידה אז ההשפעה שלו היא רחבה יותר.

4. עצבים לא-רצוניים ועצבי מצוקה - מפעילים תפקודים רבים בגוף: שסתומים, צינורות (שהם למעשה שרשראות ארוכות של שרירים טבעתיים), וגם הולכה אנרגטית. הולכה חשמלית או אנרגטית לקוייה יכולה הם בבסים של כשלים רבים.

5. פיקוח עצבי ופיקוח הורמונלי - כמעט כל תפקוד מפוקח על-ידי המוח, חלק דרך העצבים וחלק דרך ההורמונים. כל ריפוי של איבר או מערכת בגוף צריך לכלול אבחון וטיפול ברמת הפיקוח של המוח עליו דרך העצבים ודרך ההורמונים.

תחזוקת חומרים

כל חומר בגוף - חמצן, אבות מזון, אנזימים, הורמונים וכולי - מיוצר בתאים ואיברים, נישא בדם, ניקלט וממוצה בתאי איברי המטרה. מכלול זה נקרא "תחזוקת חומרים". ניתן לאבחן ולטפל בחומר אחד מסויים, וניתן להתייחס לכל החומרים הרלוונטים לאיבר המטופל. בדרך-כלל רצוי להתחיל בתחזוקה הכוללת ואז לשאול אם יש צורך בטיפול בחומרים ספציפיים.

תחזוקת חומרים היא דוגמה מצויינת לתפישת מכלולית (הוליסטית) של ריפוי והבראה. גם אם איבר חולה קיבל טיפול מיטבי, עדיין חשוב מאוד לאבחן אל כושר חילוף החומרים בגוף לשקם את האיבר. לרוב אין צורך במנייה מדוייקת של כל חומר וכל תחזוקה שלו, אלא עדיף להתחייס אל מכלול תחזוקת החומרים כיוון שבדרך-כלל העכבה היא ברובד עמוק המשפיע על הרבה חומרים ואז במקרה כזה עדיף הנחייה כוללנית.

לסיכום של טיפול באיבר חולה, יש לאבחן את רמת תחזוקת החומרים ולהעלות אותה ל10 מיטבי.

עור

עור הוא מקרה מיוחד: אפשר להסתכל עליו כאיבר אחד גדול, או כמערכת. העור מקשר את הגוף אל העולם החיצון, גם פנימה וגם החוצה. הוא משקף החוצה תפקודים פנימיים וגם קולט מבחוץ.

לעור יש תפקיד מרכזי בזרימת האנרגיה: לכל איבר בגוף יש נקודת פתיחה אנרגטית על העור. הנקודה נפתחת גם לקבלת אנרגיה וגם לפליטת אנרגיה. כל-חי הוא מוליך אנרגיה, קולט ופולט, ואיזון של ההולכה הוא מרכזי לבריאות.

בביואנרגיה אנו מדגישים את תפקוד נקודות הפתיחה האנרגטיות ביחס לתפקוד איברים, והן

מרכזיות בטיפול.

השילוש אישיות-מוח-גוף

בביואנרגיה בשיטת יהל אנו מאירים את הקשר ההדוק בין תפקוד האישיות, המוח והגוף. רוב הכשלים הגופניים מתחילים באישיות - נפש, רגש, חושים וכולי - וגולשים אל הגוף. כשלים אישיותיים הם מהירים יותר לטיפול כיוון שם חסרי מאסה; כשלים שהגיעו לגוף הם כבדים יותר ולכן דורשים יותר מאמץ ויותר דיוק.

כשלים אישיותיים משפיעים ישירות על קולטנים ופולטנים בגוף, בכל הרבדים: החל מנקודות פתיחה אנרגטיות על העור, המשך בשרירים טבעתיים וכלה בקולטנים ופולטנים בתאי הגוף. כשקולטנים ופולטנים משתבשים אז חוסן הגוף יורד והוא נעשה פגיע לטפילים המשתרשים בגוף ואז הגוף מגיב בדלקות. דלקות אלו משבשות את התפקוד הפיזיולוגי שבעקבותם נוצרים תסמינים גופניים.

שיבוש קולטנים ופולטנים הוא לרוב כווץ או הרפייה מוגזמים. בשני המקרים, חילוף החומרים משתבש ורצוי להחזיר לשחרר את הכווץ או להעלות את הטונוס של הקולטנים הוא הפולטנים שנפגעו. איזון תפקוד קולטנים ופולטנים אפשרי אחרי טיפול בכשלים האישיותיים שיצרו אותם (עליהם אפשר לקרוא: כאן).

טפילים ודלקות

כולנו חיים ב"אמבטיה" של נגיפים, חיידקים ופטריות. חולשות חיסוניות - גופניות ו/או אישיותיות - הן הגורמות לטפילים לחדור, להשתרש ולגרום לדלקות. ייעודם הוא בדיוק זה: להאיר לנו את המקומות החלשים. כאשר אנו מתעלמים מסימנים, או לא קולטים אותם, אז הדלקות יכולות להתחזק ומזה נוצרות מחלות זמניות ומחלות מתמשכות (כרוניות).

הרחקת טפילים והפגת דלקות הוא נושא רחב מדי ליריעה של מאמר זה, וניתן לקרוא עוד על כך: כאן.

לצורך טיפול ראשוני ניתן לבקש:

1. "האם יש דלקת ב{איבר}?"

2. "האם יש טפילים הגורמים לדלקת?" (לא תמיד, לפעמים הדלקת היא תוצאה מעומס יתר וללא טפילים)

3. "אני מבקש/ת להוציא את כל האנרגיה מהטפילים ב{איבר}" (טפילים הם היחידים שאפשר להזיק להם בעזרת ביואנרגיה!)

4. "אני מבקש/ת להפיג את הדלקות שנגרמו מהטפילים ב{איבר}"

5. "אני מבקש/ת תחזוקת חומרים מיטבים לריפוי ה{איבר}"

תכנית טיפול

רוב תהליכי הריפוי צריכים יותר ממנת טיפול אחת. ההסבר הוא שברוב המקרים כשלים גופניים נשזרים אחד בשני וגם פוגעים במנגנוני הריפוי עצמם ואז המחלה נקלעת למעגל קסמים. בכדי לצאת ממנו, יש לטפל באופן מיטבי ובד-בבד לבדוק אם יש צורך בטיפול נוסף (לרוב, כן).

תדירות הטיפול תלויה במורכבות הכשלים. מקרים "בינוניים" צריכים טיפול כל שלושה ימים; "קלים" כל שבוע ו"קשים" כל יומיים. אם מקבלים תדירות גבוהה אז מומלץ לבדוק שוב אם יש משהו נוסף שרצוי לטפל בו עכשיו (הרבה פעמים מתגלה שכן, ואז מתברר שהמקרה לא קשה כל-כך).

סיכום: סדר צעדי טיפול עיקריים

כמו בכל טיפול ביואנרגיה, יש לאבחן תחילה את מצב הפרמטר המטופל ואחר-כך לטפל:

1. פתיחת נקודות עור ומילוי אנרגיה ל10 מיטבי באיבר החולה, ואח"כ במערכת אליו הוא שייך.

2. שחרור אחיזה בכשל אישיותי (או כשלים) הסוגרים אנרגטית את האיבר, אם יש.

3. חיזוק חושים פנימיים באיבר החולה וחיזוק החיסון שלו.

4. הוצאת אנרגיה מטפילים באיבר החולה, אם יש.

5. העלאת תחזוקת חומרים למיטבי. אם יש דלקות, אז לאזן חומציות ובסיסיות.

6. אבחון תכנית טיפול: לשאול תדירות טיפול מיטבית ותוכן מיטבי לכל טיפול.

מעל לכל, יש לאבחן תחילה את האיברים או המערכות הדורשים טיפול ומה סדר הטיפול. שוב, כפי שציינתי בתחילת המאמר, מומלץ להקשיב לקול הפנימי המוביל אל המקומות העיקריים.

דרך זו הודגמה כיעילה במקרים רבים מספור. מומלץ למצות ההנחיות ואף לפתח אותן!